בקצב המייל

השבוע, בסמינר מחלקתי בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, שמעתי את הרצאתה של פרופסור לפסיכולוגיה גלוריה מארק מאוניברסיטת קליפורניה, החוקרת את הממשק בין אדם למחשב בסביבת העבודה. מחקרה האחרון עוסק בהשפעת הדואר האלקטרוני על קצב העבודה וגם על קצב הלב.

מה קרה ל 13 עובדים בתפקידים עתירי ידע שנותקו לגמרי מתיבת הדואר האלקטרוני למשך 5 ימים? ממצאי המחקר עולה כי בלי ה- Email  חלה ירידה בעצימות ה- multitasking (ריבוי המשימות בו זמנית) שלהם, ומדידת קצב הלב העידה כי רמת הלחץ הפיזי אצלם פחתה. כתחליף, הגבירו הנבדקים את האינטראקציות פנים אל פנים וציינו לטובה את ההזדמנות שניתנה להם, בהיעדר היכולת לשלוח הודעת מייל, פשוט לקום מהכסא – לצעוד במסדרונות, להיפגש עם עמיתים, לשוחח, להחליף רעיונות ולחזק קשרים.

המחקר מצביע על מה שרבים מאיתנו חשים בסביבת העבודה: המייל מגביר את הקצב עד כדי כך שהעובדים מרגישים שהם מאבדים שליטה וכורעים תחת עומס בלתי אפשרי. אז מה הפתרון? הרי לא נבטל לגמרי את השימוש בערוץ תקשורת חיוני כל כך בחיי הארגון. מה שאני מציעה זה להשקיע תשומת לב ומאמצים בניהול הדואר האלקטרוני בשלושה היבטים – תוכן, קהלי מטרה והפקה.

 

 מקור התמונה: http://www.flickr.com/photos/krystalclear/3765433467/